ניהול סיכונים במשפחה

הורים רבים מבקשים לעזור ולסייע לילדיהם במרבית המקרים מאחד המועדים הבאים: חתונה, הרחבת המשפחה או במקרים שמעוניינים לרכוש נכס להשקעה ומבחינה מיסויית מעדיפים לרשום אותה על שם הילדים.

על מנת להגן על ההורים, על הילדים וכן על הנכסים שצברנו לאורך השנים עלינו לעגן את ההעברות בהסכמים. אם לא יערכו הסכמים מתאימים, אנו למעשה חושפים את הרכוש בפני סיכון מצד גורמים שלישיים. במקרה זה לא יהיה להורים שליטה על הרכוש שרכשו או שהעבירו, לא מהפן החיובי ולא מהפן השלילי.

העברה בין דורית בחיים
הורים רבים מבקשים להעניק לילדיהם מתנות או סיוע במהלך חייהם. הסכנות הטמונות בהענקות הללו הינן מגוונות.

בין היתר ניתן למנות את הסכנה שבה הילדים עלולים למכור את הנכס להפסיד מכך הן כספים והן נכסים, הילדים עלולים להעביר את הנכס בעצמם במתנה מבלי לחשוב על ההשלכות של מעשיהם או לשעבד אותו. על מנת לנסות ולמנוע את המקרים הללו יש לערוך את ההעברות הללו באופן מסודר וחכם ולהתייעץ באיש מקצוע.

באם הורה מבקש להגן על ילדיו ולא להעביר לו את מלוא השליטה על נכס הוא יכול לעשות זאת במגוון דרכים, אך חשוב להדגיש כי כל אחת ואחת מהדרכים הללו חייבת להיות בכתב. בית המשפט לא יקבל כמעט בשום מקרה הסכם בעל פה. הענקה שלא תהיה מגובה בהסכם תחשב למתנה. הורה המבקש להגן על ילדיו חייב לערוך איתם הסכם מפורש, על מנת שהסכמים אלו יהיו בעלי תוקף מחייב, ושכל הצדדים להם יכבדו את שנקבע בהם, ישנם מספר תנאים שרצוי ויחולו: הסכמים אלו צריכים להיות בכתב; התנאים הקבועים בהם צריכים להיות מפורשים וברורים; מנגנוני הפקעת המתנה צריכים להיות ברורים; בהתאם לאופי ההסכם ולתוכנו במידה ויש צורך בכך יש לרשום הערות אזהרה בלשכת המקרקעין; על מנת לתת להסכם משנה תוקף יש לחתום עליו בפני נוטריון.

הסכם מתנה על תנאי
סעיף 27(א) לחוק החוזים קובע כי חוזה יכול שיהיה חוזה על תנאי. ישנם שני סוגי תנאים. האחד – חוזה על תנאי מתלה, קרי, החוזה או ההסכם בתוקף אולם הוא יתבצע בפועל רק עם התקיימותו של התנאי הקבוע בהסכם. השני חוזה על תנאי מפסיק, כלומר, החוזה/ההסכם מתבצע אולם עם התקיימותו של תנאי שנקבע בהסכם חדל ההסכם מלהתקיים.

במסגרת הסכם מתנה על תנאי ניתן להתנות את קבלת המתנה בהתקיימותו של תנאי כלשהו, לדוגמא התניית קבלת המתנה בחתימה על הסכם ממון, או לקבוע בהסכם תנאי מפסיק בהתקיימותו יפקע תוקף ההסכם.

העברה בין דורית לאחר ולקראת מוות
ישנן לא מעט דילמות ולא מעט קשיים הניצבים בפני חברה משפחתית כאשר מגיעה העת להעביר את העסק לדור הבא. שאלות כגון מי ינהל את החברה ועד מתי?; כיצד ובאיזו מידה יהיו מעורבים יתר בני המשפחה בניהול? וכדומה.

לא מעט חששות מציפים את הדורות השונים במשפחה ובחברה. הדור המייסד לא פעם חושש שמא לא יהיה לחברה דור המשך מתוך המשפחה, שלא יהיה בן משפחה שיבקש לקחת לידיו את ניהול החברה. מנגד חשש נוסף הוא כי הדור הצעיר לא ישכיל לנהל את העסק ולשמור על שגשוגו. הדור הצעיר לעיתים מביע חשש כי לא יצליח לעמוד בציפיות הדור המייסד, הדור הצעיר לעיתים חש כי הוא נאלץ בלית ברירה לדחוק את דור המייסדים החוצה דבר היוצר מתחים קשים בתוך המשפחה.

חוסר הנעימות של כל הצדדים המעורבים והחששות מפני המהלך המכונן של העברת שרביט הניהול עלול להביא לפגיעה קשה בחברה. מחד, יתכן מצב שלא יועבר הניהול על מנת להימנע ממתחים ואי נעימויות, מאידך, יתכן מצב שהדברים כן יעשו ויגררו בגינם כעסים ופגיעה מצד מי מבני המשפחה ובתוך כך גם פגיעה בחברה.

כבר נכתב לא אחת כי בהעברת העסק מדור לדור יש להתייחס למספר סוגיות יסוד – ראשית, יש לברר ולהבין מה טיב העסק והאם הוא מהווה מקור פרנסה נוכחי ועתידי טוב ממנו יוכלו בני המשפחה להמשיך ולהתקיים גם בעתיד. שנית, האם יש רצון מצד דור ההמשך לרשת את העסק. שלישית, האם יש בן משפחה בעל כישורים המתאימים לניהול העסק – שאלה זו עלולה להציף קושי שכן השאלה נוגעת ליכולת הניהול והובלת העסק ולא נוגעת לשאלת החוכמה או המוצלחוּת של מי מהילדים. יתכן ויהיה ילד שיהיה חכם מאוד ומוצלח אולם לא יהיו לו הכישורים הנדרשים לצורך הובלת וניהול העסק בין לבדו ובין בשותפות. לאחר בירור שאלות אלו יש להביא בחשבון ולשקול כיצד העברת העסק תשפיע על חלוקת יתר הנכסים ש"בעוגה המשפחתית", מהו האיזון שיש לערוך ביחס לילדים שחלקם בבעלות בעסק תהא נמוכה משל ילד אחר.

על מנת להתמודד עם החסמים, החששות והקשיים הנוגעים להעברת עסק מדור לדור מומלץ ליצור מנגנונים שונים שיאפשרו את ניהול החברה וקידומה באופן שישקף את רצונותיהם ומשאלותיהם של בני המשפחה להווה ולעתיד תוך הבנה והתחשבות בצרכים האישיים של בני המשפחה והשותפים לעסק למול צרכי החברה. המנגנונים הללו כוללים בין היתר, אמנות משפחתיות, חוקות משפחתיות, הסכמי ממון המתכתבים עם תקנוני החברה, הוראות מפורשות בתקנוני החברה ועוד.

הסכם בין יורשים:
חוק הירושה הישראלי אינו מאפשר לערוך הסכמים בין מוריש לבין יורשיו שאינו צוואה. אף-על-פי-כן החוק אינו אוסר על עריכת הסכמים בין היורשים לבין עצמם. על-כן אין מניעה כי היורשים יערכו ביניהם הסכם המסדיר את חלוקת הרכוש של המוריש וזאת אף עוד בחייו של המוריש. הסכמים אלו עשויים למנוע מאבקי ירושה קשים וליצור ודאות וביטחון בקרב כל בני המשפחה.

גלילה לראש העמוד