Menu

לתיאום פגישה: 03-6477383

Menu

הסכמים בין יורשים

באופן עקרוני חוק הירושה אינו מאפשר לערוך הסכמי ירושה כלומר, הסכם שאומר אני אטפל בכך עכשיו ואתה "תשלם לי" בכך שתוריש לי את עזבוני. הסכמים כאלו אינם תקפים וצוואות כאלו בטלות.

ישנם הרבה מקרים היום של הורים שמורישים את כל רכושם למטפל הפיליפיני או לכל אדם אחר בתמורה לקבלת שירות וטיפול- זוהי צוואה פסולה.

חוק הירושה כן מאפשר ליורשים פוטנציאלים לערוך ביניהם הסכם לאחר מותו של המוריש או עוד טרם מותו של המוריש. המוריש אינו יכול להיות חלק מההסכם, רק היורשים. לדוגמא, שלושה אחים שאינם מעוניינים להיכנס למאבקים, חותמים על הסכם שקובע שהם ירשו 1/3 כל אחד- בדרך כזו או אחרת, אחד יקבל בית, אחד יקבל מניות אחד יקבל כספים, בלי כל תלות בהוראות הצוואה. זה הסכם חוקי בין אם הוא נחתם לפני המוות ובין אם הוא נחתם אחרי המוות. יש מקרים שחובה לעשות זאת, לדוגמא כאשר יש שלוש דירות ושלושה יורשים, במקום שבכל אחת מהדירות ירשמו 1/3 הם קובעים שמייחדים דירה ליורש ועורכים איזון כספי ביניהם- אחרת מבחינת מיסים הם עלולים לשלם מיסים כבדים ביותר בעת מכירה- מקבלים פטור רק על דירה אחת.

המאבקים המשפטיים הקשים אינם במקרים בהם יש די רכוש שניתן לשייך לכל אחד מהיורשים אלא במקרים בהם נחלה אחת צריכה להתחלק ל-6 ילדים, כאשר בהתאם לחוקי המושב רק אחד מהם יכול להיות בן ממשיך, במקרים בהם בת הזוג של המוריש צריכה להתחלק בזכויות בבית המגורים עם ילדיו של המוריש. במקרים כאלה ניתן ורצוי לערוך הסכם בין יורשים ולקבוע מנגנוני פיצוי ואיזון בין היורשים לבין עצמם. חשיבותו העיקרית של הסכם כזה, מלבד השקט והצלת המשפחה, הינה חיסכון הוצאות מיסוי מקרקעין.

הורשה ככלל אינה נחשבת אירוע מס במקרקעין. כלומר, ניתן לערוך הסכם בין יורשים והדבר לא יחשב כאירוע מס, ובלבד שלא הוספו נכסים/כספים שאינם קשורים לעיזבון (ס' 5 לחוק מיסוי מקרקעין), כלומר אם במסגרת חלוקת העיזבון ניתנה תמורה בכסף או בשווה כסף חיצוני (שאינו שייך לעיזבון) כלומר שולמו תשלומי איזון- יחשב החלק שבעדו שולמו תשלומי האיזון- כאילו נמכר ולכן יהיה חייב במס מכירה.

תפקידו המרכזי של מנהל עזבון הינו לכנס את נכסי העזבון, לרכז אותם ולטפל בהם עד לחלוקתם ליורשים. המנוח יכול לקבוע במסגרת הצוואה את זהות מנהל העזבון אשר מועדפת עליו. בהעדר קביעה על ידי המנוח, יכול בית המשפט למנות בצו מנהל עזבון בהסכמת כל הנוגעים בדבר.

לא כל עזבון דורש ניהול. הצורך למנות מנהל עזבון קם כאשר המנוח הותיר אחריו נכסים רבים שיש לטפל בהם, חברות שיש צורך לנהל או חובו וזכויות פזורים שיש צורך לרכז.

מנהל עזבון מתמנה ואחראי על כלל נכסי העזבון ולא על נכסים מסוימים, תפקידו לנהל את נכסי העזבון, לסלק את חובות העזבון ובסוף לחלק את היתרה בין היורשים בהתאם לצו קיום צוואה או לצו ירושה.

שמירת נכסי עזבון:
כל עוד לא התמנה מנהל עזבון לעיתים רבות קיים צורך לשמור את נכסי העזבון עד לחלוקתם.

הליך זה הינו הליך פרוצדורלי שמטרתו לשמור על הסטטוס קוו הקיים והוא אינו מכריע את זהות היורשים בעזבון.

הדרישה הזו רלוונטית בעקר כאשר מחד יש סכסוכים ומחלוקות בנוגע לזהות היורשים ומאידך, נכסים הדורשים ניהול כמו חברות, נכסי מקרקעין הדורשים טיפול שוטף וכו'.

במסגרת שמירת נכסי העזבון ניתן למנות מנהל עזבון, מנהל בפועל לחברה, לתת צווים או הוראות למכירת נכסים, לעיכוב פעולות וכו'.

בקשה לשמירת נכסי עזבון יכולה להיות מוגשת גם על ידי נושה או כל צד שיש לו עניין בעזבון ולא רק על ידי יורש ומטרתה לצמצם נזקים שעלולים להיגרם לעזבון עד קבלת צו קיום הצוואה/ צו הירושה, או עד להכרעה בסכסוך הירושה.

גלילה לראש העמוד